#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 1 יתומים שסמכו אצל בעל הבית או אפטרופוס שלהם, האם יכול לתרום פירות היתומים, ליטול מכספם לצורך מצות?	"תורם לאכול אבל לא להניח, דכתיב &quot;אתם&quot; ולא שותפים, אריסים ואפטרופוסים.<p dir=""rtl"">מותר לקחת מכספם למצות שדמיהם קצובים, כגון: לולב, ערבה, סוכה, ציצת ושופר, וכן סת&quot;ם ומגילה. אבל אין לקוחים מצות שאין דמיהם קצובים, לכן אין פוסקים עליהם צדקה, פדיון שבוים ותנחומי אבלים.</p>"	גיטין נב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב. 2 האם אפטרופוס רשאי לדון על נכסי יתומים, למכור שדותיהם (לקנות קרקע אחרת, עבדים או שוורים) ועבדיהם (לקנות שדות או למזונות), לשחרר העבדים?<p dir=""rtl"">האם באחרונה צריך לחשב עמהם?</p>"	"אין דנים לחוב ע&quot;מ לזכות, אבל לזכות דנים (רש&quot;י פ' דנים אם יצא זכאי זכאי, ואם חייב אין הדין דין, והרמב&quot;ם פ' דנים רק במקום שיכולים רק להרוויח ולא להפסיד).<p dir=""rtl"">אין מוכרים קרקע רחוקה או רעה בשביל קרקע קרובה ויפה דלמא משתדפין.</p><p dir=""rtl"">אין מוכרים שדות כדי לקנות עבדים, ר&quot;מ התיר כדי לקנות שוורים שסבר כר' יוסי שקרא לאשתו ביתי ולשורו שדי. אבל מוכרים עבדים לקנות שדות ורשב&quot;ג אוסר דלמא לא שפיין.</p><p dir=""rtl"">אינם רשאים להוציא עבדים לחרות אבל יכולים למכרם (לצורך מזונות) רבי אומר אף נותן דמי עצמו ויוצא שהוא כמכורו לו.</p><p dir=""rtl"">ת&quot;ק אומר שעושים חשבון באחרונה ורשב&quot;ג אומר אין עושים.</p>"	גיטין נב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 3 האם עושים אפטרופוס נשים עבדים וקטנים?	בסתמא אין עושים אבל אם מינן אבי יתומים עושים, וכן יתומים שגגלו אצל בעל הבית אשה הרי היא כאפטרופוס.	גיטין נב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 4 יתומים שמשכו פירות או שמשכו מהם, קנו בכסף ומכרו, וזול או התייקר האם יכולים לחזור או שחל קנין ומדוע?	"משכו פירות מהיתומים: התייקר - אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל יתומים הרי הם כהקדש ואין קונים אלא בכסף ויכולים לחזור בהם. זול - לא יהיה כח הדיוט חמור מהקדש ואין הלקוחות חוזרים.<p dir=""rtl"">משכו היתומים פירות: אינם יכולים לחזור, כשהתייקרו - לא יהיה כח הדיוט חמור מההקדש. זול - כאן לא אמרינן את ר' חנילאי שאם כן לא ימכרו להם פירות.</p><p dir=""rtl"">נתנו היתומים מעות: יכולים לחזור. זול - לא יהיה כח הדיוט חמור מההקדש ויכולים לחזור. התייקר - יכולים המוכרים לחזור ולא אמרינן יתומים קונים בכסף דרעה היא לגביהו שיאמרו להם נשרפו חיטיכם בעליה.</p><p dir=""rtl"">קבלו היתומים כסף: התייקר - לא יהיה כח הדיוט חמור מההקדש, זול - נמי יכולים לחזור דאם לא כשיצטרכו לכסף לא יתנו להם עד שיתנו פירות.</p>"	גיטין נב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 1 האם אפשר לסלק אפטרופוס?	"אם יש עדים שמזיק נכסי היתומים - רב הונא אמר רב מסלקינן ליה, דבי רב שילא אמרי אין מסלקינן, והלכתא מסקלינן.<p dir=""rtl"">היכי שאינו מפסיד הנכסים - אין מסלקים, ואפ' אם יש חשד כגון שאוכל יותר ממה שהוא אמיד תולים שמא מצא מציאה. [לקנות בגדים מכובדים משמע שיכול לכתחילה כי היכי דלשמעון מילי.]</p>"	גיטין נב:		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 2 אפטרופוס שמינוהו ב&quot;ד או אבי יתומים האם משביעים אותו (3) ומדוע, וכיצד הלכה?	"לת&quot;ק מינהו אבי יתומים ישבע, שאם לא היה לו הנאה לא היה מקבל על עצמו ולא ימנע משום שבועה. מינוהו ב&quot;ד לא ישבע שאם תצריכו שבועה ימנע מלהיות אפטרופוס. <p dir=""rtl"">אבא שאול אומר להיפך מינוהו ב&quot;ד ישבע כיון שיוצא עליו שם שהוא אדם נאמן רוצה להתמנות ולא ימנע עצמו מחמת השבועה אבל מינהו אבי יתומים לא ישבע כיון שעושה טובה ואינו מרוויח אם תטיל עליו שבועה לא ימנה.</p><p dir=""rtl"">תנא ראב&quot;י אומר זה וזה ישבע והלכה כדבריו.</p><p dir=""rtl"">אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כאבא שאול.</p>"	גיטין נב:		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: 3 'המטמא והמדמע והמנסך שוגג פטור במזיד חייב' מאי מנסך, ומדוע נשנו כולם?	"מנסך - רב אמר מנסך ממש ואין כאן קלב&quot;מ כיון דאגביה זכה ביה ורק אח&quot;כ מנסך. שמואל אמר אין לומר מנסך ממש משום דקלב&quot;מ לכן י&quot;ל מערב יין נסך, רב לא אמר הכי שהרי כבר תני מדמע אבל שמואל סבר כיון דהוי קנס לא ילפי מהדדי.<p dir=""rtl"">לרב שסובר קנס ילפי מהדדי י&quot;ל דנצרכו כולם. ממטמא א&quot;א ללמוד אי בתרומה מפסידו לגמרי ואי בחולין משום שאסור לגרום טומאה לחולין בא&quot;י, מדמע משום דשכיח, מנסך קמ&quot;ל דלא אמרינן קלב&quot;מ כנ&quot;ל. [לתני אבוה דר' אבין שבתחילה אמרו מטמא אף דלא מפסיד לגמרי ומנסך קמ&quot;ל דלא אמרינן קלב&quot;מ חזרו ואמרו אף המדמע אף שאינו מפסידו לגמרי.]</p>"	גיטין נב:		ה'
